right


05/09/10

חביב אדם שנברא בצלם: גילוי דעת מטעם מכון אליהו לדיאלוג בינדתי

 

בשבועות ובחדשים האחרונים עלו לכותרות נושאים שונים הנוגעים בשאלת היסוד של יחס היהדות למי שאינו יהודי. שאלות אלו עלו במיוחד לאור פרסומו של הספר תורת המלך, בידי הרב יצחק שפירא. החירות והקלות שבה מתיר המחבר את דמם של מי שאינם יהודים, בנסיבות שונות, ולא רק בנסיבות של מלחמה, הפכו לסקנדל תקשורתי, נושא לחקירת משטרה, מושא לדיון באתרים אנטישמיים ברחבי העולם ועילה לפניה לבג"ץ. רוב הדיון  הער המתקיים בעקבות אירועים אלו נוגע בשאלות הנוגעות לזכות ללמד תורה, להלכה ולמעשה, ובחירותם של רבנים לעסוק בדברי תורה, ללא התערבות של רשויות החוק והמשפט או כל גורם חיצוני. למרות שאלו נושאים לגיטימיים לדיון, העיסוק בהם מסיט את תשומת הלב ממה שנראה לנו כעיקר. כתוצאה מדיונים אלו רבנים רבים נמנעו מלגנות את הדעות המובעות בספר, בין להלכה ובין למעשה. מתוך כך נוצר הרושם שהעמדות המובעות בספר זה הן עמדות הראויות להישמע היום, בסוגית יחסה של ההלכה והיהדות למי שאינו יהודי.

 

לפיכך באנו להשמיע את דעתנו בסוגיא זו. אנו, רבנים מחנכים וחוקרים במקצועות היהדות, על אגפיהם השונים, במדינות שונות, מזרמים שונים ומעמדות פוליטיות מגוונות – מביעים בזאת בקול אחד את סלידתנו העמוקה מן התורות וההדרכות הקיצוניות שבספר הנדון. נושא היסוד העולה כאן לדיון – יחס היהדות למי שאינו יהודי – הוא נושא בעל חשיבות עליונה בכל הנוגע לחינוך יהודי ולהגות יהודית בת זמננו. להבנתנו, הוראה יהודית היא יותר מאשר ציטוט מקורות, בין אם הללו מצוטטים בהקשרם או מחוצה לו. הוראה ופסיקת הלכה הם תמיד ביטוי לתמונת עולם רחבה יותר, וזו מודרכת על ידי ערכי יסוד. להבנתנו, בריאת אדם בצלם היא הכלל הגדול, שכל היתר נגזר ממנו, כפי שכבר לימדונו חכמינו.[1] דרכי תורתנו הן דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום.[2] עקרונות אלו ועקרונות יסוד אחרים הם נר לרגלנו בבואנו לפרש, ללמד ולפסוק.[3]

 

אנו פועלים בצוותא, תחת חסות מכון אליהו לדיאלוג בינדתי, להביא לאור את תורות היהדות התואמות את השקפת העולם של כללים גדולים אלו בנוגע ליחס היהדות לאומות העולם ולאנושות. אהבת ישראל אינה עילה לשנאת אחרים. חזון ישראל ותעודתו חותרים לאשרם ולטובתם של כל ברואי עולם. אנו מכירים בכך שבמהלך הדורות נאמרו אמירות שונות שלא תמיד נאמרו לאור כללי יסוד אלו, בעטיו של הסבל הנורא שעבר על עמנו במהלך גלותו . האתגר החינוכי וההלכתי בן זמננו הוא להתמודד עם הדרכות קיצוניות ועם דעות מסוימות המצויות במקורותנו, להכיל אותם ולהסתייג מהם בפומבי, תוך שימוש בכלים שמעמידים לרשותנו ההלכה, הפרשנות והמחקר ההיסטורי. אנו שותפים לפרויקט מחקרי של פיתוח עמדות יהודיות בנות זמננו לדתות העולם, שבמסגרתו אנו שואפים להביא למודעותם של תלמידינו וקהילותינו את הסכנות הטמונות בדעות קיצוניות המצויות במקורותינו. החזון לו אנו שואפים לחנך הוא חזון מקיף של היהדות, שליחותה, והחזון שהיא נושאת לאנושות כולה.

 

לפיכך, אנו קוראים לרבנים ולמחנכים לנקוט עמדה ברורה כנגד דעות המבינות את סגולת ישראל באופן צר המניב מסקנות קיצוניות, ולעודד הבנות רחבות יותר של יחס היהדות לאחר. החוקרים והרבנים הקשורים בפרויקט מוכנים להתפלמס עם דעות מסוג הדעות המובאות ב"תורת המלך". הביקורת ההלכתית  שלנו על ספר זה תופיע בקרוב באתר המכון. כמו כן, נפרסם בקרוב מקורות חינוכיים שיתמכו בהשקפה אלטרנטיבית של יחס היהדות למי שאינו יהודי. מקורות אלו ישובו ויזכירו לנו ש"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו".[4]

 


[1] ר' ספרא קדושים ד, משנה אבות ג,יד.

[2] משלי ג,יז.

[3]  אנו זוכרים בכאב את לקחי ההיסטוריה, ואת הגיונם העקום של צוררי ישראל. במשפטו של אוטו אוהלנדורף מפלוגות המחץ הוצדקה הריגת ילדים עשרות או מאות אלפי ילדים יהודים בשנים 1941-2 בכך שהם יגדלו להיות אויבים. אל לנו להפעיל אותו הגיון בשם התורה. אנו גם זוכרים את לקחי הטבח במערת המכפלה, המזכירים לנו את הסכנה שלימוד עיוני עלול ליצור אוירה שמתוכה יצמחו מעשים דומים.

[4] תהלים קמה,ט.